You are currently viewing שפה מייצרת מציאות או משקפת אותה?

שפה מייצרת מציאות או משקפת אותה?

  • קטגוריה:אישי

על השאלה שבכותרת, אני לא בטוח שיש תשובה חד משמעית – ישנם לא מעט מחקרים בנושא ואם יש לך עניין להרחיב את הדעת בנושא, אני ממליץ לקרוא קצת על היפותזת ספיר וורף ועל הפילוסופיה של השפה, ניתוחים בפסיכולוגיית לילדים על תהליך רכישת השפה אצל תינוקות ועוד.

כאן, אינני מתכוון לעסוק בשאלה הזו מכל היבטיה, אלא להציג את הלבטים האישיים שלי לגבי צורת ההתנסחות והכתיבה באתר, האפשרויות שעומדות בפני וה"מחיר" שלהן.

מקדמי אתרים / מקדמות אתרים / מקדמי.ות אתרים?

השפה העברית מאוד מגדרית, בגלל המבנה שלה, היא מאלצת כתיבה מאוד חדה בהתייחסות לזהות המינית ומאחר שצורת הכתיבה בעברית תקנית מתייחסת ללשון פניה "רבים" בזכר כצורת הפניה הנכונה, כמעט כל התכנים הפונים לאוכלוסיה הרחבה, פונים לגברים ולנשים כאחד רק בלשון זכר. כאשר החלטתי להקים את האתר הזה, היה לי ברור שברצוני להימנע ככל הניתן מפניה לקהל הלקוחות שלי בלשון שפונה רק למגדר אחד (ויש יותר משניים).

ישנן לא מעט טכניקות להתמודד עם האתגר הזה ואם יש לך עניין להעמיק ולקרוא בנושא, אני ממליץ על המדריך המשובח של כנרת יפרח, שמטפלת בנושא הזה כדרכה במקצועיות ובהירות.

אני בכל מקרה, התלבטתי בין כמה אפשרויות שאף אחת מהן אינה מושלמת לטעמי:

  • פניה בלשון מעורבת – פעם לנשים, פעם לגברים מרגישה לי מעט מאולצת ולא תמיד מסתדרת עם הטקסט
  • שימוש בכתיבה מנוקדת בסגנון "א.נשים", "בעל.ת עסק" וכו' – יוצרת טקסט מסורבל לקריאה, לעיתים בלתי קריא אם לא התרגלת לקרוא טקסטים שכאלו
  • שימוש בצורות פניה נטולות מגדר – למשל פניה אליך בגוף ראשון, צורת סביל, או פעלים בהווה – כך שהטקסט קריא גם עבור מי שמזדהה כגבר וגם עבור מי שמזדהה כאישה. זו גם הטכניקה שאני בחרתי להשתמש בה, מתוך אמונה שזו הצורה הקריאה ביותר מבין החלופות.

החסרון של הבחירה שלי בלשון לא מגדרית

כמקדם אתרים, אני יודע היטב שישנם ביטויים שנפח החיפושים שלהם בגוגל גדול יותר מאחרים והתכנים שאני כותב אמורים לשרת גם את המיקום שאליו אני שואף להגיע במנוע החיפוש. כאשר אני מסתכל על רשימת הביטויים הנפוצים, המציאות העכשווית מאוד לא מתאימה לתפיסות שיוויוניות:

נתונים מתוך כלי תכנון מילות המפתח של גוגל

כפי שאפשר לראות בטבלה שצירפתי – הביטויים הנשיים "מקדמת אתרים" ו"אשת שיווק" מחופשים במידה מועטה מאוד ביחס למקבילותיהם הגבריות "מקדם אתרים" ו"איש שיווק", כאשר שאר צורות הפניה לנשים כלל אינן מופיעות ברשימת החיפושים, בעוד שישנם לא מעט חיפושים לביטויים הגבריים כגון "מומחה קידום אתרים", "מנהל דיגיטל" ו"בוני אתרים".

אינדיקציה נוספת היא המחיר המשוער להתברגות מילה במודעות המפורסמות בדף הראשון של גוגל, המעידה על התחרותיות בתחום, בעוד שמחיר ההתברגות עבור התוצאות הראשונות לחיפוש "מקדם אתרים" מוערך בכ-14.31 ש"ח – הביטוי המקביל "מקדמת אתרים" מוערך רק ב 6.08 ש"ח, כדי להופיע ראשון בביטוי "מומחה קידום אתרים", גוגל ממליצה להעמיד את גובה הביד על לא פחות מ-21.51 ש"ח לקליק בעוד שהביטוי "מומחית קידום אתרים" אפילו לא מקבל הערכת מחיר, עד כדי כך הפערים גדולים.

המשמעות היא, שהבחירה להשתמש בלשון פניה לא מגדרית באתר שלי, משפיעה באופן ישיר על היכולת של האתר שלי להתחרות באתרים אחרים על חיפושים אופייניים בגוגל וזו דילמה לא פשוטה. כמובן שלא עבור כלל הלקוחות שלי ההקפדה על צורת הכתיבה הזו משמעותית

לשון סביל, מייצרת בעיה נוספת, במקום לכתוב לבעלי ובעלות עסק, אני נמנע משם התואר הזה, ובמקום זאת כותב על ה"עסק שבבעלותך" – זה מייצר מעט סרבול (בעיקר בתהליך הכתיבה) ומקשה על יצירת מוכרות וגישה אישית.

יחד עם זאת, כשיצאתי לעצמאות, היה לי חשוב לנהל עסק שרוחו תואמת את ערכי האישיים, לעבוד עם מי שמעלה על פני חיוך בבוקר לפני שיחת הטלפון (או הודעת הווטסאפ), לעבוד עם עסקים תורמים, לעסוק בתוכן אמיתי ואיכותי בלבד וכן, גם לקדם את האג'נדה שלי לתרום לשיוויון המגדרי, במעט ההשפעה שיש לי.